החלטה בתיק ע"מ 1204/13

העורר הינו אסיר השפוט לארבעה מאסרי עולם. ביום 28.1.13 הועבר העורר לחקירה והוא נתון מאז בחקירת שירות הביטחון הכללי. החשד המיוחס לו הוא מעורבות בקשר לחטיפת אזרח ישראלי.

מעצרו של העורר הוארך לצרכי חקירה, ולאחרונה הוארך המעצר בארבעה ימים, עד ליום 14.2.13. על החלטת המעצר האחרונה הוגש הערר שלפניי.

ב"כ העורר טען כי אין בעובדת היותו של מרשו אסיר, כדי להצדיק את החזקתו במעצר לצרכי חקירה. לטענתו, גם אם היה בתחילה יסוד סביר לחשד כי העורר מעורב בעבירה כלשהי, הרי כיום, לאחר שחלפו למעלה משבועיים ואין שמץ של ראיה לחובתו, מן הראוי להורות על סיום החקירה. הסניגור ציין כי בפרשייה זו נחקרו מעורבים רבים, וחקירתם של מרביתם הסתיימה, כך שבהעדר תשתית ראייתית נוספת, אין מקום להמשיך ולהורות על מעצרו של העורר. הסניגור ביקש כי אורה על סיום החקירה ועל השבתו של העורר למאסר בתנאים בהם הוא מורגל.

התביעה הצבאית הפנתה לדו"ח מידע חסוי עדכני וביקשה כי אדחה את הערר.

עיון במידע הקיים בתיק החקירה, ובכלל זה בדו"חות החסויים, מלמד כי החשד נגד העורר הינו חשד חמור המצדיק את חקירתו בתנאי מעצר. עוד יש לומר כי העורר אינו משתף פעולה עם חוקריו. בחנתי את תכנית החקירה שהוצגה בבית משפט קמא, ומצאתי כי תכנית החקירה מתקדמת בשלב זה ואף חלה התפתחות מסויימת בחקירת הפרשה בכללותה, אם כי עדיין לא ברור אם בהתפתחות זו יהיה כדי להשליך באופן ישיר על העורר.

לאחר שבחנתי את תכנית החקירה, ובהתחשב בטיב החשדות בהם מדובר, שוכנעתי כי אין כל הצדקה להתערב בהחלטת בית משפט קמא.

אשר על כן הערר נדחה.

ניתנה היום, 13 בפברואר 2013, ג' באדר התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: